במשך זמן רב האמינו כי הכאב מופיע כדי לאפשר לגופנו להימנע מגירוי מסוים או לדווח על בעיה בתפקודו, למשל טראומה. אבל החוקרים הגיעו לאחרונה למסקנה כי זה יכול לשחק תפקיד חשוב בהגנה החיסונית כנגד פתוגנים מסוימים.
קצות העצבים הרגישים לכאב מסוגלים לאתר מיקרואורגניזמים פתוגניים. בנוסף, לראשונה הצלחנו להראות שהם גם מפעילים את התגובה החיסונית, נותנים איתות לחזק את המנגנונים של החסינות המגנה ישירות על המקומות הסמוכים לזיהום", אמר דניאל קפלן, ד"ר למדעי הרפואה, פרופסור לרפואת עור ואימונולוגיה בבית הספר לרפואה פיט. הוא זה שמוביל את המחקר בנושא. "זה מראה שמערכת החיסון והעצבים פועלים באופן הדוק כדי להגן על האדם מפני התפשטות הזיהום. התוצאות יכולות להיות חשובות גם לפיתוח טיפולים ספציפיים וממוקדים יותר למחלות עור אוטואימוניות כמו פסוריאזיס".
המחקרים ההתחלתיים קבעו כי עם הפעלת נוירונים אלו, משתחררת כמות קטנה של חלבון בשם CGRP (Calcitonin Gene Related Peptide – Calcitonin Gene Related Peptide) שמושך סוגים שונים של תאי חיסון לאזור הכאב. זה מרמז כי נוירונים אלה מסוגלים לאתר פתוגנים בעצמם ולהפעיל תגובה חיסונית עוד לפני שתאי החיסון, האחראים לכך, הצליחו.
החוקרים כינו את מנגנון ההגנה החדש הזה, שמעורבת בה, מערכת העצבים "חסינות פרואקטיבית".
"היתרון בשימוש במערכת העצבים, בהשוואה למערכת החיסונית, הוא בכך שמערכת העצבים יכולה להעביר מידע במהירות של אלפיות השנייה, לעומת תאים חיסוניים שיכולים לבצע את אותה פונקציה רק למספר שעות ואף ימים"– אמר ג'ונתן כהן, ד''ר למדעי הרפואה, חוקר במעבדות קפלן והמוביל של המחקר, "ההבדל הוא כמו שליחת יוני דואר או דוא"ל."
למרות שנשאר לברר כיצד ניתן לזרז את התוצאות שהושגו, באנשים, המחברים בטוחים כי הם מציעים סיכויים גדולים לטיפול במחלות אוטואימוניות של הרקמות במחסום אפידרמלי בעור או מעיים.